במכניקת הזורמים' לחץ סטגנציה הוא לחץ השורר ב נקודת הסטגנציה של נוזל, כלומר, הנקודה בה מהירות הנוזל היא 0 וכל האנרגיה הקינטית האגורה הופכת כולה לאנרגיה המשרה לחץ.
לחץ סטגנציה נקרא גם לחץ פיטו בגלל שהאופן בו נמדד הוא נמדד היא דרך צינור פיטו.
לחץ הסטגנציה ניתן לחישוב על פי משוואת ברנולי.
בחישוב עבור נוזל לא דחיס מתקבל כי:
כאשר:
במצב בו הלחץ ההידראולי בנקודה מסוימת בנוזל מתאפס גם כן אז נקודת הסטגנציה בנקודה זו היא נקודה שבה הלחץ הוא הלחץ הכולל. למרות זאת במקרים אחרים השוני בין הלחץ הכללי מלחץ הסטגנציה הוא שלחץ כללי הוא סכימה של לחץ הסטגנציה ולחץ הנוצר כתוצאה מכבידה.
בזרימה דחיסה (כלומר, אם הצפיפות אינה קבועה), לחץ הסטגנציה משתווה ללחץ הכללי רק במקרה בו הזורם מגיע לסטגנציה בשיווי משקל באופן איזואנטרופי בשימושים רבים בזרימה דחיסה, אנתלפיית הסטגנציה או טמפרטורת הסטגנציה היא גורם משפיע על נקודת לחץ הסטגנציה.
לחץ הסטגנציה הוא הלחץ הסטטי שקיים בנוזל כאשר הוא בשווי משקל. בהנחת תהליך איזוטרופי מפיתוח משוואה בזרימה דחיסה ניתן להגיע לקשר:
בהנחת תהליך איזוטרופי לחץ הסטגנציה יכול להיות מחושב מיחס טמפרטורת הסטגנציה לטמפרטורה הסטטית:
כאשר:
משוואה זו תקפה רק בעבור גזים אידיאליים. בעבור נוזלים עם אותם תכונות מניחים שהתכונות של קיבול החום אינן משתנות עם שינוי הטמפרטורה.