סליים (מאנגלית: Slime; מילולית: "רפש") הוא חומר דמוי פלסטלינה המשמש בעיקר למשחק. הסליים נוטף בין האצבעות כאשר מנסים לאסוף אותו ובכל זאת אינו נדבק לעור. הסליים הוא זורם לא ניוטוני. הוא דמוי בצק או אדמה רכה בעלת איכות של דבק ובמרקם צמיגי.
הסליים מכיל בעיקרו דבק פלסטי המיוצר מפולימר סינתטי צמיגי ומשמש לרוב להדבקת מוצרי נייר ועץ. הסליים מכיל גם בוראקס - תרכובת כימית של מלח נתרן וחומצת בור. סליים עשוי להכיל לעיתים גם ג'ל כביסה המכיל בוראקס. קיימים חומרים שונים המרכיבים את הסליים וביניהם ג'ל גילוח ו קרם ידיים.
הסליים הוא חומר המכיל תכונות רב-ממדיות. תחילה, הוא נוטה להיות חומר נוזלי, בהיותו מורכב בעיקר מחומרים נוזליים. בהתהוותו הראשונית עשויים לשקוע גרגירים בעיסה, שעדיין אינה נראית כגוף מלוכד. במהלך הכנת הסליים, מאפייניו של הגוש המתפתח הולכים ומשתנים, והוא הופך מחומר רטוב ובלתי ניתן לאחיזה לגוש דביק, שנוטה תחילה להתפרק. בשלב הבא, הופך הסליים לגוש גמיש ודביק במידה סבירה המגנה עליו מהתפוררות, כך שביכולתו לשמור על שלמותו גם לאחר שנמתח ונמעך. התוצאה היא גוף גושי אשר, למרות הפלסטיות שלו, ניתן לייצוב צורני כאוות נפשו של היוצר-פסל העומד מאחוריו.
החל משנות ה-70 הסליים הופיע בתוכניות טלוויזיה לילדים, אותו חומר ירוק הנשפך מדליים בערוצי הילדים. כמו כן, אפשר היה לראות אותו בפחיות הפלסטיק של חברת הצעצועים "מאטל", אשר החלה את מכירותיה בסוף שנות ה-70. בשנות ה-80 של המאה ה-20 היה גם סליים שנמכר יחד עם דמות סליימר מ"מכסחי השדים".
השימוש בסליים התרחב וצבר תאוצה ב-2016 על ידי פרסום ברשתות חברתיות.
הטרנד האחרון בתחילת המאה ה-21 נבע גם מסרטונים של קרינה גרסיה המכונה "מלכת הסליים". היא החלה לפרסם סרטוני הדרכה ביוטיוב למוצרים שיצרה בעצמה, ובסתיו 2015 הגיעה לסליים. שבעה חודשים לאחר פרסום הסרטונים, זה החל להיות ויראלי ואופנתי.
סליים הוא מרכיב מרכזי בשני סרטים בעלי עלילה זהה. הראשון הוא The Absent-Minded Professor משנת 1961, בכיכובו של פרד מקמורי. השני הוא חידוש של אותו סרט, Flubber משנת 1997, בכיכובו של רובין ויליאמס. בעלילת הסרטים מוצג מדען גאון, אך גם מטורף ומפוזר, שאינו מצליח לאזן בין המצאותיו וניסוייו לבין חיי החברה וחיי האהבה שלו. המצאתו - "פלאבר" - שהוא סליים בצבע ירוק, מייצגת את מוחו הילדותי ועוזרת לו לזכות מחדש בארוסתו, לאחר שפעם השלישית לא הגיע לחתונתם.
סליים מייצור ביתי עלול להכיל חומרים מסוכנים במקרה של בליעה, או לגרום לגירוי נשימתי. מרבית המתכונים להכנת הסליים כוללים בוראקס, שצריכתו בכמויות גבוהות יכולה לגרום לגירוי, ולעיתים ג'ל כביסה שעלול לגרום לגירוי בעור וב עיניים ולסכנה במקרה של בליעה. לכן, נדרשת השגחה כאשר ילדים קטנים, תינוקות או חיות מחמד משחקים בסליים.
הסליים משמש גם כחומר תרפויטי, בשל היותו בעל פוטנציאל לעבודה בפסיכותרפיית הצבע, המייחסת חשיבות ראשונית למרכיבי המבנה האינדיבידואליים לכל אדם. קיימת גישה לפיה תפקוד יעיל של מנגנוני החישה, התפיסה, החשיבה והרגש, מאפשר לנפש להכיל, לעבד ולהתמודד עם תוכן עכשווי וביוגרפי, מודע ולא-מודע. לפיכך, ההתערבויות הטיפוליות מתייחסות בעיקר לדפוסי הפעילות של המנגנונים האלה. השימוש בסליים ככלי טיפולי נשען על גישת פסיכותרפית הצבע.
על-פי הפרקטיקה הטיפולית של פסיכותרפית הצבע, ה"פירוש" שמציע המטפל לקשייו של המטופל, מתורגם להתמקדות במנגנונים שיאפשרו התמודדות עם גורמים מעכבים. התמקדות זו יכולה להתבצע דרך התבוננות משותפת אשר מתוקשרת מילולית.