חוק טוריצ'לי, הידוע גם כעקרון טוריצ'לי, הוא עיקרון ב מכניקת זורמים המתייחס למהירות הנוזל שזורם מבעד לפתח, ביחס לגובה הנוזל מעל הפתח.
חוק טוריצ'לי קובע שמהירות הזרימה v, של נוזל דרך חור עם קצוות מחודדים בתחתית של מכל שמלא עד גובה h, זהה למהירות בה גוף (במקרה זה, טיפת מים), צובר בעודו נופל באופן חופשי מגובה h, כלומר כאשר g מייצג את תאוצת הכובד (N/KG 9.81 בקרבת פני כדור הארץ). ביטוי זה מתקבל כפתרון עבור v בהשוואת האנרגיה הקינטית שהצטברה עם האנרגיה הפוטנציאלית שאבדה, mgh. החוק התגלה (אם כי לא בצורתו זו), על ידי המדען האיטלקי אוונג'ליסטה טוריצ'לי בשנת 1643. מאוחר יותר הראו שזהו מקרה ספציפי של משוואת ברנולי.
משוואת ברנולי קובעת כי:
כאשר:
הגדרנו מקודם z=h כאשר h הוא עומק המים מעל לפתח וקיבלנו :
ניתן להדגים את חוק טוריצ'לי בעזרת ניסוי הפחית המחוררת (בדומה לתמונה למעלה). ניסוי זה מעוצב כדי להראות שבנוזל עם פני שטח פתוחים, הלחץ גובר עם העומק. הניסוי מורכב מצינור עם מספר חורים נפרדים ומשטח פתוח. תחילה שלושת החורים חסומים וממלאים את הפחית במים. כאשר המכל מתמלא, מורידים את החסימה מן החורים. ככל שהפתח ממוקם נמוך יותר בפחית כך הזרם עוצמתי יותר. כלומר, מהירות יציאת הנוזל גבוהה יותר ככל שהמיקום של החור נמוך יותר בפחית. בהתעלם מצמיגות ואובדני אנרגיה נוספים, אם החורים פונים בצורה אנכית מעלה, אז כל זרם יגיע לגובה של פני שטח הנוזל במכל.
נתמקד במיכל שמכיל מים בגובה h ומתרוקן דרך צינור אשר ממוקם בתחתית המיכל באופן חופשי. יהא h גובה המים בכל זמן נתון, ותהא מהירות הנביעה:
כעת, כאשר A ו a הם שטחי הפתחים במיכל ובצינור בהתאמה, dh זה גובה הנוזל במיכל שמתאים לdx בצינור אשר שניהם קטנים בזמן dt. נפתח את המשוואה ונקבל: